<h1>אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ח'</h1>
<h2>דף מ:</h2>
כל הולך בדרכי התשובה ומבקש אותה ראוי לו שיראה עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב וישתדל להכריע עצמו לכף זכות וכתב רה"ג ז"ל לא לענין עונות ומצות אמרו מה שיש לו מן השכר והעונש אם השכר מרובה עם הצדיקים הוא נמנה ואם העונש מרובה עם הרשעים הוא נמנה ומי שיש בידו חלול השם בין שעבר במזיד בין בשוגג הרי הוא מכריע אפי' היו זכיותיו כנגד עבירותיו ואין אנו יודעין המצות ששכרן מרובה, ויש מצוה עומדת כנגד עבירות הרבה ויש עבירה עומדת כנגד הרבה מצות וזהו ששנינו [אבות פ"ב, מ"א] הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות, ומפני שאומר שהוא בחילול השם הוא גדול מאד מכריע אפי' בשוגג הקב"ה ברחמיו ישמרנו ויצילנו מכל חטא ועון. בשביל שלא יתייאש אדם אמרי' שצריך שיראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב שהואיל וכן הוא במצוה אחת שיעשה הכריע עצמו וכל העולם כולו לכף זכות ואשריו ואשרי חלקו ואם עשה עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם כולו לכף חובה שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא אחד שחטא זה איבד כל העולם. והמשל בזה למי שהלך בספינה ונטל מקדח וקודח תחתיו א"ל בני הספינה מפני מה אתה עושה כך א"ל מה איכפת לכם ולא תחתי אני קודח א"ל מפני שאתה מציף עלינו את הספינה, הנה נראה הפלגת זה המשל שזה כאשר קדח במקדח במקומו הוא גורם להפסיד כל הספינה כך העושה חטא אחד הוא מאבד כל העולם וזהו וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, וע"כ צריך מאד לאדם ליזהר ולשמור מן העבירות שלא יכשל בהם ויהי' זהיר וזריז לקיים מצות בוראו ויבוש ממנו וישים עונותיו נגד עיניו ויתחרט מהם ויבקש מחילה עליהם כל ימי חייו עד בוא קיצו ואמר דהע"ה [תהלים ל"ח] נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה פי' כל תאותי גלויה לפניך כי איננה זולתי לעבודתך ואתה יודע את אנחתי כי איננה על עסקי העולם ודברים הבליים זולתי על חטאי ועל קוצר ידי בעבודתך.
כל מי שמתחרט על עונותיו חרטה גמורה אין מזכירין לו עונותיו שנאמר [יחזקאל ל"ג] ורשעת הרשע לא יכשל בו ביום שובו אלא הקב"ה מוחל וסולח לו וכן כתוב [משלי כ"ח] ומודה ועוזב ירוחם שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו אם אדם מקניט את חבירו ספק מתפייס ממנו בדברים ספק אין מתפייס אבל הקב"ה אינו כן אלא עבר אדם עבירה מתפייס ממנו בדברים שנאמר [הושע י"ד] קחו עמכם דברים וגו' ולא עוד אלא שמחזיקין לו טובה שכל מי שנפטר מן העולם בתשובה אפי' קדמו אלף אלפי עבירות כולן נמחות בתשובה ונפטר מכל הפורענו' ומנין שיש לו שכר שנאמר [שם] וקח טוב ולא עוד אלא הרי הוא כאילו הקריב קרבן שנאמר [שם] ונשלמה פרים שפתינו שמא תאמר פרי חובה ת"ל [שם] אוהבם נדבה, ומי שהי' ירא שמים כל ימיו ומרד באחרונה וכפר במצות בלבו ונתחרט עליהם הרי ביטל כל המעשה הטוב שעשה שנאמר [יחזקאל ל"ג] צדקת הצדיק לא הצילהו ביום רשעו והכתוב לא נאמר אלא בתוהה על הראשונות פי' כמו שהמתחרט על עונותיו אין מזכירין אותם אליו כך המתחרט על זכיותיו לא יצילוהו ביום רשעו ואפי' קדמו אלף אלפי זכיות חטא זה מכריע.
